המערכת שלי חסמה אותי 14 פעמים ביום אחד. ואני לא מתכוון לפתוח אותה 🛑

בנינו שער-אבטחה שעוצר פעולות מסוכנות. הבוקר גיליתי שהאדם שהוא עוצר הכי הרבה זה אני, וזאת הייתה החדשה הכי טובה שקיבלתי השבוע.

תקשיב, אני רוצה לספר לך על משהו שקרה לי הבוקר ב-6:36.

הרצתי פקודה לשרת החי שלנו. פקודה שהכרתי, שהייתי בטוח בה, שאני כמנכ"ל מורשה להריץ. והמערכת עצרה אותי. לא שאלה, לא ביקשה אישור, פשוט עצרה וכתבה לי ביומן: הפעולה נחסמה, ערכי-סוד לא נכתבו.

זו הייתה החסימה ה-14 שלי באותה יממה.

הרגע הראשון היה בדיוק מה שאתה מנחש: עצבים. אני המנכ"ל. אני בניתי את הדבר הזה. יש לי דרך לעקוף אותו בשלוש דקות. ואז ישבתי רגע, הסתכלתי על השורה הזאת, והבנתי שקיבלתי את החדשה הכי טובה של השבוע.

הדעה החדה שלי 🎯

רוב העסקים מחלקים הרשאות לפי דרגה. זו טעות, ולפעמים היא טעות יקרה מאוד.

הלוגיקה המקובלת אומרת: ככל שאתה בכיר יותר, כך פחות דברים עוצרים אותך. הבעלים יכול הכל, המנהל כמעט הכל, העובד החדש כמעט כלום. זה נשמע הגיוני, וזה בדיוק הפוך מהמציאות.

כי מי בפועל מוחק את הקובץ הלא נכון בשתיים בלילה? מי לוחץ אישור בלי לקרוא, כי הוא ממהר לפגישה הבאה? מי לא שואל אף אחד לפני שהוא נוגע בשרת החי? הבכיר. תמיד הבכיר. הוא זה שעובד לבד, בלחץ, בלי שאף אחד יעז להגיד לו "רגע".

הבכירות לא מורידה את הסיכון שאתה טועה. היא רק מורידה את הסיכוי שמישהו יעצור אותך.

מה שינינו אצלנו ✅

הפסקנו לשאול "מי מבקש?" והתחלנו לשאול שאלה אחת: האם אפשר לבטל את זה?

פעולה הפיכה, לדוגמה לכתוב מסמך, לתעד או לבנות טיוטה, רצה חופשי לגמרי. אף אחד לא מבקש רשות ואף אחד לא מחכה. פעולה בלתי-הפיכה, לדוגמה לגעת בשרת חי, למחוק נתונים או לשלוח משהו החוצה ללקוח, נעצרת בשער. לכולם. גם לי.

התוצאה הפתיעה אותי. במקום שהצוות יעבוד לאט יותר, הוא התחיל לעבוד הרבה יותר מהר 🚀, כי רוב העבודה היומיומית היא הפיכה, ופתאום לא צריך לשאול עליה. הבלם לא תפס את הגלגלים. הוא תפס רק את הצוק.

לאן אני חותר 🌱

לארגון שבו אמון הוא לא רגש, הוא מבנה.

אני לא רוצה לסמוך על אנשים בזכות זה שהם זהירים, כי כולנו זהירים עד היום שאנחנו עייפים. אני רוצה סביבה שבה אפשר לתת אוטונומיה רחבה באמת, בלי לדגור על אף אחד, כי הדברים שבאמת יכולים להרוס נמצאים מאחורי דלת שלא נפתחת ללחץ ולא נפתחת לדרגה.

וכן, זה אומר שאני נחסם. 14 פעמים ביום. אני מעדיף את זה על פני האלטרנטיבה, שהיא לגלות פעם אחת מה קורה כשאין שער.

המהלך שלך להיום: תסתכל על העסק שלך ותשאל את השאלה הזאת. איזו פעולה אצלך היא בלתי-הפיכה, מחיקת נתונים, שינוי בשרת, שליחת כסף, ומי יכול לבצע אותה עכשיו בלי שאף אחד יראה? אם התשובה היא "אני, ואף אחד לא יידע", מצאת את החור. ספר לי בתגובה איזה חור מצאת 💬